פסק-דין בתיק ע"א 2048-05

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בת"א-יפו (כב' השופטת א' כהן) מיום 21.3.2005, במסגרתו נתקבלה תביעת המשיב (להלן: המשיב או הבנק) נגד המערער להשבת כספים שהועברו עקב טעות לחשבונו בבנק הפועלים בע"מ (להלן: בנק הפועלים), וכן לתשלום יתרת חובה בחשבונו בבנק ( ת"א 80706/98).

רקע עובדתי

1.         המערער עבד כחשב במשרד עורכי הדין נשיץ ברנדס ושות' (להלן: המשרד), עד לסוף חודש מאי 1998. המשרד ניהל חשבון בבנק (להלן: חשבון המשרד), כאשר המערער, במסגרת תפקידו, נהג להעביר את רשימת המשכורות של המשרד למשיב, על מנת שבהתאם, יועברו משכורות העובדים לחשבונות העובדים השונים.

2.         המערער החזיק בחשבון אישי אצל המשיב החל מיום 22.9.1988 (להלן: החשבון).

3.         המשיב הגיש תביעה נגד המערער הכוללת שני רכיבים:

א.      יתרת חובה בחשבון: נכון למועד הגשת התביעה יתרת החובה בחשבון עמדה על סך של 180,804 ש"ח. מסכום זה ניכה המשיב סך של 142,150 ש"ח של פיקדונות נזילים, ולפיכך הועמד סכום זה על סך של 38,654 ש"ח.

ב.       השבה: המשיב העביר סך של 145,073.14 ש"ח מחשבון המשרד לחשבון המערער בבנק הפועלים (להלן: הכספים). לטענת המשיב, הוא העביר את הכספים לאחר שהמערער, שהיה חשב המשרד, הורה לו להעביר את הכספים, ומבלי שהייתה לו כל הרשאה להורות כן. הבנק השיב את הסכום האמור למשרד, ועל-כן הוא תובע את השבת הסכום ששולם מהמערער.

4.         המערער הגיש תביעה שכנגד על סך 150,000 ש"ח.

המערער טען כי ניהל את החשבון ללא כל חילוקי דעות עד ליום 7.7.1998. במסגרת החשבון הופקדו כספים בתוכניות חסכון, ונלקחו הלוואות שונות, בינן הלוואה על סך 64,000 לרכישת רכב, והמשיב רשם שיעבוד על הרכב לטובתו. מסגרת האשראי שאושרה בחשבון הייתה בסך 50,000 ש"ח.

החל מיום 7.7.1998 פעל המשיב באופן חד צדדי בחשבון: ביטל את מסגרת האשראי, נתן הוראת חסימה לכרטיסי האשראי, "שבר" את תוכניות החיסכון, והעמיד את יתרת ההלוואה לפירעון מיידי תוך קיזוז היתרות, כאמור. בעקבות פעולות אלה נוצר החוב, שבגינו הוגשה התביעה.

המשיב בד בבד עם הגשת התביעה פעל למימוש השעבוד שהוטל על הרכב.

המערער טען כי פעולותיו אלה של המשיב בוצעו שלא כדין, והסבו לו נזקים שונים, העולים כדי 190,000 ש"ח, אך מטעמי אגרה העמיד את הסכום על סך של 150,000 ש"ח.

פסק דינו של בית משפט קמא

5.         בית משפט קמא קיבל את תביעת המשיב ודחה את תביעת המערער שכנגד, וכדלקמן (נדון על פי הסדר של בית משפט קמא):

(א) תביעת ההשבה

6.         בפתח דבריו קבע בית המשפט כי אין צורך ומקום לקביעת ממצאים באשר למערכת היחסים שבין המערער לבין המשרד שהיה מעסיקו. המערער הגיש בזמנו הודעת צד ג' נגד המשרד וסופו של דבר נקבע, כי לבית המשפט אין סמכות עניינית, ועל-כן ההודעה נמחקה. אשר על כן, וכן מפאת העובדה שעוה"ד נשיץ וברנדס לא העידו, על אף שנכחו באולם על-מנת להיחקר, אין מקום להתייחס למערכת היחסים שבין המשרד לבין המערער.

7.         לגופם של דברים קבע בית המשפט כדלקמן:

ביום 21.5.1998 הודיע עו"ד ברנדס בשיחה טלפונית למערער כי הוא מפוטר.

ביום 22.5.1998 שלח עו"ד נשיץ, באמצעות פקס, הוראה לעכב את כל הפעולות בכל חשבונות המשרד, עד לקבלת הוראה חדשה. כן נכתב בהוראה כי לכל שיק יש לקבל אישור (להלן: ההוראה).